אומרים שלום, אבל לא באמת מתכוונים
אז הגיע רגע הפרידה, ואנחנו כאן כדי לשלוח אותך אל ההרפתקה החדשה שלך. אמנם אתה עוזב אותנו, אבל אנחנו יודעים שקשה מאוד להיפרד מהקפאין של הבוקר והסמלה הפנימית "עוד לא לקחתי את הקפה שלי!". אבל בוא נקרא לדברים בשמותיהם – אין ספק שהתגעגע אליך, גם אם זה אומר שצריך ללמוד איך להחליף את טוחן הקפה לבד.
מה נחסר?
אתה יודע, הפרידה שלך היא לא סתם היפוך בגזירה, אלא חור רציני בלב שלנו. השארת אחריך:
- מנהיגות מדהימה: תמיד ידעת להנחות אותנו, גם כשכל מה שחשבנו זה איך להימנע מהפגישה עם יוסי.
- סיפורי קורונה: אותך לפעמים היה צריך למדר את האמת – כמה פעמים הצלחנו לשמוע את הסיפור על איך חזרת הביתה רטוב בגשם?
- מזנון יצירתי: לא נצטרך יותר את ה"שקית הפלא" שלך – שמה כל מיני ממתקים שלא ידענו שהם קיימים.
החלומות שלך מחכים
וזה הזמן שלך לפתח את החלומות שלך. תזכיר לנו תמיד:
- לראות את החיים מעיני החיוכים
- לאכול שלושה פיצות בחצי שעה – זה לא רק מהלך מצחיק, זה סטטוס!
- להשיג את כל מה שחלמת עליו – גם אם זה אומר להשאיר לנו את העבודה הסיזיפית הזאת.
אז מה עכשיו?
אנחנו יודעים שתלך למקומות חדשים, תלמד דברים חדשים, וגם תגרום לכמה אנשים להזיע, כמו שאתה יודע לעשות הכי טוב. אין ספק שתפסיד אותנו, אבל אנחנו נזכור אותך עם חיוך, וכמובן שנמשיך לשאול את עצמנו:
- אז איפה אתה אוכלים היום פיצה?
- ומה מצב הסוכריות?
ובסופו של דבר, אנחנו מאחלים לך את כל הטוב שבעולם. אם יהיו לך תובנות חדשות, אל תשכח להחזיר קצת מהידע שלך אלינו – גם אם רק כדי לשעשע את אורי עם עוד סיפור בלתי נשכח.
מאחל לך המון הצלחות, והכי חשוב: אל תשכח אותנו!