בין חגיגות לסיכומים: ברכה למורה בואכה סוף שנה!
היי מורה יקרה, כשמסתכלים אחורה על השנה הזו, לא ניתן שלא להרגיש קצת נוסטלגיה (ואולי גם ריאות כאובות מהצחוק). השנה הייתה מלאה ברגעים מצחיקים, למידה כזאת ששוטפת את הנשמה, ואינספור חוויות שהופכות אותנו לאנשים טובים יותר. כל lesson בלעדייך היה כמו שיעור בהיסטוריה בלי המורה — ככה, בלי מהות!
אז מה באמת למדנו השנה?
- עבודת צוות: אי לכך, הבנו שלא משנה כמה זה קשה, שיתוף פעולה לא רק פותר בעיות, אלא גם גורם לריבים מצחיקים על מי ישב ליד מי.
- חשיבה ביקורתית: למדנו לנתח סיטואציות ולהבין שהמציאות לפעמים יותר מצחיקה מהדמיון – כמו כל הפעמים שבהן שאלת אותנו אם הפיצה היא ירקת על.
- סקרנות: בעזרתך, גילינו שאפשר לשאול המון שאלות – גם את השאלות היותר מצחיקות על "למה לא שואלים את הקופים ולא אותנו?".
והשנה הללו:
אין ספק שהשנה הזו הייתה יוצאת דופן. הודות לגישה הפתוחה שלך, הצלחנו לבנות אווירה חמה ונעימה, שאפשרה לנו לא רק ללמוד, אלא גם לגלות את עצמנו מחדש. גם כשלא הבנו את החומר, ידעת תמיד לגלות סבלנות ולהסביר לנו שוב ושוב (ושוב, ושוב). עד שהבנו ש"אי-ידיעה" זה פשוט עוד שלב בדרך להצלחה.
מה צופן העתיד?
כעת, כשאנחנו פונים לשנה הבאה, אנחנו יודעים שנמשיך לשאת אותך בליבנו. בין אם זו המורה האיומה של כיתה ח׳, או המורה המגניבה של כיתה ז׳, אנחנו מוכנים להתמודד עם כל אתגר. ואנחנו מבטיחים – שנה הבאה, ננסה לא להתעורר לשיעורי בוקר מוקדמים.
ולסיום:
אז תודה על כל הצחוקים, החוויות והזיכרונות היפים שהשארת לנו השנה. חגיגות סיום שנה נפלאות! מאחלים לך מקיץ מהנה, בלי הרבה שיעורי בית – רק שקט ושלווה, ואם אפשר, כמובן – קצת יותר פיצה!