מזל טוב ליציאה לעולמות חדשים!
אז הנה מגיע הרגע הגדול! המנהל היקר שלנו, שבו הייתם מגלגלים אליו שאלות ויוצאים מהן עם חיוך, עוזב אותנו לטובת אתגרים חדשים ויפות. יום אחד, הוא פשוט קם והחליט שהמאבק כנגד המוקש האחרון בכנס הישיבות הגיע לסיומו, ועכשיו הוא יתחיל לקרוא ספרים שמערבים גם את התרבות היפנית ולא רק את דו"ח התקציב השנתי!
תודה על כל הרגעים
כשהמנהל מתעטף במעיל היציאה שלו, חשוב שנזכור את כל הדברים הקטנים שעשו את ימי העבודה כל כך מיוחדים:
- היכולת להקשיב: היית תמיד שם עם אוזן קשבת, גם כשדיברנו על הקשיים שלנו לשתות קפה בלי להפיל אותו על הכיפה של המחשב.
- ההומור: לא היו הרבה מצבים שהכול השתבש, ולא הייתה לך בדיחה פיקנטית לשתף – אפילו על הזרפים הפנימיים שלנו!
- ההכוונה: היינו הולכים לאיבוד לעיתים בעמקי הפרויקטים, ואתה תמיד ידעת באיזה כיוון לצעוד.
זכרונות מתוקים
וכאן, חברים, נכנסים לזיכרונות – כל השיחות של אחרי שעות העבודה, כל הפיצות שציפו לנו במשרד, וכל אותם ברבורים שהיו צריכים לחכות שהטיול הבא שלכם לא יצא בזמן!
אבל זה לא סוף בפועל!
הניסיון הרב שהבאת איתך יישאר איתנו כאן במשרד. אתה עשית כל כך הרבה, ודווקא כשהצגנו את עצמנו כמקצועיים ביותר – אז הבאת אלמנטים מהחיים האמיתיים. אנחנו מכירים אותך מהמקום העסקי, אך עכשיו אתה עובר לשלב הבא – והשמיים הם הגבול, נער!
מחכים לך בהצלחה!
אז בדרך חדשה, אני מאחל לך:
- שתצליח בכל מה שתרצה, גם אם זה ידרוש ממך לזכור לשתות מים בזמן ולא רק את הקפה הכחול שלך.
- שיהיה לך הרבה יותר זמן לחקור את תחביביך, ולפתח את הצד היצירתי שיצא ממך בכל פעם שכתבת מסמכים.
- שתמיד תזכור אותנו, כי אנחנו בהחלט נזכור אותך – המנהל ההוא שידע גם להצחיק אותנו וגם להדריך.
ולסיום, נודע לך דבר חשוב – חייך תמיד, גם אם לעיתים ההחלטות יהיו יותר קשות מלקיחת קפה מהקפיטריה. נזכור אותך לנצח!