להדליק נרות ביום כיפור: ברכה שתשמור על האור
שוב הגיע ערב יום כיפור, הזמן שבו אנחנו מכבים את הטלוויזיה ושואלים את עצמנו אם באמת עשינו את כל מה שצריך לקראת יום הכיפור הזה. נכון, חושבים על חטאים, סליחות, ונראה שהלב שלנו מתמלא במדדים גבוהים של רגשות אשמה. אבל רגע, יש גם צדדים חיוביים! כי בניגוד להשקפת עולמנו, בעידן המודרני שבו סקירה מפורטת על כל מכונית חשמלית אפשרית מקבלת מקום, חשוב לזכור שהחיים הם לא רק לדאוג, אלא גם לחגוג את הרגעים הקטנים.
חלק מהתחליף לפייסבוק: הדלקת נרות
למה אנחנו מדליקים נרות ביום כיפור?
לא מדובר רק בזיקוקים פנימיים. זו תרבות שהעובדה שבדרך כלל אין לנו נרות בבית היא בעיה בפני עצמה. אז למה לקבל אותה באורח רפובלי כשאפשר לזרוק מעט צבע למילה 'חיבור'?
- חיבור עם המשפחה: נרות הרי זה עונג. כשאנחנו מדליקים נרות, כל המשפחה מתגייסת למשימה. אפשר לתפוס את הפעולה הזאת כדיאלוג מתמשך על משמעותויות.
- זמן איכות: בדיוק כמו שוקולד שמיתוס ובורח מלב, גם אהבה מופיעה פתאום כשיש נרות. נדמה שהחום הכהה הזה שואב אותנו פנימה.
- הפתעות חדשות: נרות נושאים את הכוח להביא חוויות חדשות. ייתכן מאוד שהילד הקטן לא יסתיר את הרצון להתחיל דיון על מתודולוגיות דלקת נרות!
אז איך מדליקים נרות ביום כיפור?
בכל פעם שעלינו לשאול, אנו מזקיקים להניח את העבר מאחור ולהתכונן להווה, ומכאן מתחילים את המסע. אז לשם כך צריך לזרוק נר על השולחן, ומיד לפסול כל חטא:
- לחפש נרות ירוקים, כחולים או כל צבע שריאלית עובד.
- לשנן את התפילה לפני שמדליקים את הנרות.
- לזכור לא לבלבל בין נרות לסוכריות שונות!
לסיכום: תהיו אור
כשהשמש תתחיל לשקוע ונרות יתחילו לבעור, כדאי לזכור שהטוב נמצא בתוכנו. הדלקת הנרות ביום כיפור היא לא רק פעולה טכנית, אלא דרך לומר לעצמנו: אנחנו כאן, עם עברנו, ולא נשכח את המילים. צאו לדרך עם חיוך בלב, חפשו את השמחה ואת האור בכל הנוגע אליכם. שנה טובה לכולנו!