ביהדות יש לא מעט תפילות וברכות, כך שלעיתים נדמה שאין להן סוף, מאחר ולכל פעולה שנעשית במהלך היום ישנה ברכה, כמו למשל ברכת המזון או ברכת "אשר יצר" ועוד. בין הברכות הללו ניתן למנות את ברכות השחר, ועליהן נפרט בכתבה שלפניכם.

מהן ברכות השחר?

ברכות השחר הן ברכות ייחודיות אותן נהוג לומר לפני תפילת שחרית. הן נאמרות בכדי להודות על החיים המתחדשים לאחר שנת הלילה, שהרי דבר זה אינו מובן מאליו. בתלמוד (מסכת ברכות) ניכר כי את הברכות הללו יש לומר מיד עם התעוררות האדם, אך לימים המנהג השתנה, כך שהברכות הללו נאמרות בבית הכנסת בטרם תחל תפילת שחרית.

לפי התלמוד על האדם לומר את ברכות השחר על כל פעולה שהוא מבצע בבוקר, כלומר, כשהוא מתעורר עליו לברך את "ברכת אלוהי הנשמה", כשפוקח את עיניו יאמר "ברוך פוקח עיוורים", כשהוא מתיישב אזי יברך "ברוך מתיר אסורים", בנטילת הידיים יברך "ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים", וכן הלאה.

כפי שצוין לעיל, בתלמוד ברכות השחר נאמרות בהתאם לפעולות שנעשות במהלך הבוקר אולם במהלך השנים, מנהג ברכות השחר השתנה וכיום הוא נאמר בבית הכנסת, זאת בהתאם לתיקון שנעשה על ידי הגאונים (ראשי ישיבות מתקופת הגאונים). יחד עם זה, הרמב"ם לא קיבל את התיקון הנ"ל וטען כי יש לומר את ברכות השחר בהתאם למקור בתלמוד.

מהן ברכות השחר בבית הכנסת?

ברכות השחר הנאמרות בבית הכנסת מחולקות לפי נוסחים, כלומר אם ברצונכם לומר את  ברכות השחר הנוסח המלא, מוטב שתוודאו מהו הנוסח האידיאלי עבורכם: ברכות השחר בנוסח אשכנז או ברכות השחר בנוסח עדות המזרח.

בהתאם לנוסח אשכנז, יש לברך 3 ברכות לפיהן האדם היהודי מודה על היותו יהודי (נאמרות לאחר הברכה הראשונה): שלא עשני גוי, שלא עשני אישה ושלא עשני עבד. במידה וברכת השחר נאמרת על ידי אישה יש לברך: שלא עשני גויה, שלא עשני שפחה ושעשני כרצונו. רק לאחר מכן מגיעות הברכות שמלוות את הפעולות היומיומיות של האדם.

בהתאם לנוסח עדות המזרח, קודם נאמרות הברכות שמלוות את פעולותיו היומיומיות של האדם (פוקח עיוורים, מלביש עירומים וכו') ורק לאחר מכן מגיעות הברכות שנאמרות כהודיה על היותו של האדם יהודי.

נוסף לאלה, יש לומר את פרשת העקידה בכל יום ואת ברכת "מקדש את שמו ברבים". עם תום ברכות השחר יש לומר את פרשת הקורבנות המהווה זכר לסדר הפעולות היומי של העבודה בבית המקדש (הורחבה על ידי מקובלי צפת).

 

ברכות השחר השתרשו באופן ייחודי ביהדות והן מהוות חלק בלתי נפרד משגרת חייהם של אנשים רבים, בין אם מדובר בנוסח אשכנז ובין אם מדובר בנוסח עדות המזרח. בבית הכנסת הן נאמרות לפני תפילת שחרית, והן משמעותיות וחשובות ללא מעט אנשים בקהילה היהודית.